Lihi Bar-Haim ليهي بار-حاييم 🎗️
@lihi
זותי המעצבת, סוציאליסטית, טרוריסטית-פמיניסטית, אמא, ומאבקה בחתולפלצת
מה יותר נחשב לי כספורט? סקס, או סחיבת מצרכים במשקל כבד לקומה 2?
הנה עוד שיר שכתבתי לפני כמעט שנה, עליו כמובן. היו פה לדעתי עוד שירים שפרסמתי שעסקו בו... * לִפְתוֹחַ אָמַרְנוּ יַחַד. וּפָתַחְתִּי פָּתַחְתִּי לִרְוָחָה פָּתַחְתִּי וְהִזַּזְתִּי אֶת מַעֲצוֹר הַדֶּלֶת שֶׁהוּנַח זֶה מִכְּבָר וְנִסָּה לְהַזְהִיר. הוּא עוֹד זוֹכֵר אֶת הַדּוֹפֶק שֶׁפָּסַק.
משתפת גם פה משירים ישנים. אחד שמרגיש מאד קשור להיום, בכל מיני מובנים. * רְסִיסֵי חַיַּי פְּזוּרִים עַל הָרִצְפָּה. יֶלֶד רַךְ אוֹסְפָם אֶחָד לְאֶחָד, מַגִּישָׁם לִי, וּפָנָיו נְהָרָה. כֹּה טָהוֹר הוּא. נַפְשׁוֹ חָצְתָה אִתִּי אֶת לֶהָבוֹת הַכְּאֵב, אֶת גִּבְעוֹת הָאָבְדָן, וְלֹא נִצְרְבָה. יָדוֹ הַפְּעוּטָה עַל פִּצְעֵי אַהֲבָתִי הַמְּדַמֶּמֶת מַשְׁקִיטָה אֶת הַכְּאֵב מַרְגִּיעָה אֶת הַדֹּפֶק הַפּוֹעֵם בְּעֹז נוֹסֶכֶת חַיִּים.
לפני כמה ימים היה אירוע מצער עם טבעת שדי אהבתי, ששקית הזבל כנראה אהבה יותר, ולקחה אותה יחד איתה לפח צפרדע 😩 אז היום הקארמה עבדה ודאגה לי לתחליף יפה אפילו יותר
היה אחלה ערב של מוזיקה מעולה, ריקודים, זיעה ואנרגיות של התיכון. אני לא אעשה פה אאוטינג ל @keinetarbut.bsky.social אז תקבלו רק תמונות שלי לפני ואחרי הזיעה.
אני לא יודעת אם זה שקר שכולם מתעלמים ממנו, או שזו רק אני דפוקה, אבל גם הבישולים הכי פשוטים, כאלה של 10 דקות הכנה, כמו הסלט תפו״א הזה למשל, גורמים לי לבלות שעה וחצי מינימום במטבח. בכל מקרה יצא מהמם!
כֻּלִּי אֵשׁ כֻּלִּי אֵשׁ כָּל עָלְמָא נוּרָא הָאֵשׁ מְכַלָּה אוֹתִי הָאֵשׁ מְכִילָה אוֹתִי וְאִישׁ לֹא יָכוֹל לָאֵשׁ שֶׁבִּי אִישׁ לֹא מֵכִיל אֶת הָאֵשׁ שֶׁאֲנִי הִיא מְקוֹר חֹם הִיא עֹנֶג שֶׁל לַהַט הִיא מִטְעָן שֶׁל רֶגֶשׁ וּתְשׁוּקָה וְהוּא קָרֵב, כְּמוֹ חַבְּלָן רַק לְנַטְרֵל, רַק לְהַרְחִיק רַק לֹא לַחֲווֹת אֶת הַפִּיצוּץ מִקָּרוֹב רַק לֹא לְהִשָּׂרֵט מֵהַהֶדֶף רַק לֹא לְהִשָּׂרֵף יַחַד בַּלֶּהָבָה רַק לֹא
טוב, אז מדור ביקורת חדרי מיון ילדים חוזר. והפעם - הלל יפה. 1. אין כורסאות מפנקות להורים. המקום קטן ומיושן. רואים שלא תורמים להם הרבה. 2. המזגן מקפיאאאאאא!!! אבל ניכר שהם מוכנים היטב וחוץ משמיכה למטופלת יש רדיאטור לאם הרועדת. 3. רמות הלחץ נמוכות בהרבה מרמב״ם. זה משפיע לטובה על הצוות והיחס.
אותרה האבידה. אני נגמרתי מרוב הליכה. מחכה לנודלס שהזמנתי ואז אלך להטביע את יגוני בו וביין בבית.
עוד לא מצאתי אותה. אבל הלכתי לחפש אתון ומצאתי דוקטור בדיוק במידה שלי, ככה מחכות לי על הספסל. ממש דואגת לי הילדה.
אז ביותר ממילה - הילדה הצליחה לגרום למחלקה לשחרר אותה מהאשפוז בהתראה 0. דבר משמח מבחינות מסוימות, אבל מוקדם מדי לדעתי, וגם לדעת הרופאה למען האמת. זה סיבך לי את התכנונים והלו״ז הגם-ככה כאוטיים של היום והשבוע, ויוצר לי כל מיני קשיים ודילמות. וכרגיל אני לבד איתם. לפחות היא ואחיה בעננים. אז קצת חגגנו.
שנים שאני משקיעה בחינוך הילדים שלי. לא ברור איפה טעיתי אבל איכשהו הילדון גרם לי לקחת אותו לצפייה בגמר מונדיאל. מזל שיש פה חברים, אלכוהול ונשנושים.
היפיוף הזה נולד יחד עם בת16. כלומר, נקנה כעציץ קטן לחדר שלה כתינוקת. במשך שנים הוא הוציא פרח אחד כל שנה, בסביבות מאי יוני. ואז לפני כמה שנים הוא החל לקמול, והיה נראה שמת, ואיכשהוא נותר ציץ קטן בודד שהצלחתי להחיות מחדש ולגדל חזרה לצמח השופע שהוא כעת. הקמילה וההתחדשות קרו במקביל לתהליכי היציאה >>
קיבלתי אתמול ביקור כיפי ועכשיו יש לי קצת חוטם להעלות לכאן!
אשה עובדת כל החיים עם סכיני חיתוך ובכל זאת מצליחה לסיים ככה את המאבקים עם מערכת ההשקיה המזוינת.
אחרי שבוע עמוס בתערובת של כיף וקושי, אהבה ודאגה, מרחק וקירבה, כאב ונועם, שלווה ולחץ, ועוד מזה גם לפניי - טוב שיש לי מקום לנשום (ובירה!)
אני עוקבת אחר קורים עדינים שמעטרים את הפרחים שלי כבר כמה שבועות. והנה במהלך התקנת מערכת ההשקיה הם נוצצים בשמש כתמיד. ולפתע עולה זכרון של שיר שכתבתי לפני שנה. ואז נכתב לו שיר הד, כך מעצמו.
חזרתי מהקמפינג הקהילתי גמורה קשות מהחום, מלילה כמעט בלי שינה ומשיחה מרתיחה שגרמה לי ללכת לישון עצבנית. בכללי יש לי בעית ויסות חום בגוף מאז שחטפתי פעם מכת חום (לא התיבשות). כמעט הקאתי פעמיים בדרך הביתה. התקלחתי וקרסתי לישון מ-17 עד 23, התעוררתי לקצת שתיה ואוכל, וישנתי עוד מ-2 עד 11. ובכל זאת היה כיף.
וקינחנו בגלידה מדהימה בשמנא! (ריקוטה דבש קדאיף והדרים צ׳ילי)