יָמִים שֶׁבָּהֶם יָד נֶעֶלְמָה מְשַׂרְטֶטֶת פַּסִּים דַּקִּים שֶׁל גַּעְגּוּעַ, כְּמוֹ עָנָן בּוֹדֵד שֶׁמְּשַׁיֵּט לוֹ בִּשְׁמִי הַמִּדְבָּר.

הגבינה עם הבית, לא ככה?

לא נורא, יש עוד הרבה דגים בים. הים:

זה מהעשן, נשבע

תמיד הרבה יותר קל כאן להיות ציני. מה זה ציני, סרקסטי. מריר או כמו שההם אוהבים לקרוא לנו חמוץ. ולקטר. הו כמה קל זה לקטר. עוד באירופה אהבנו וידענו לקטר. אני רוצה להאמין שבתחילת הדרך היה כאן לא פחות קשה. והאתגרים הפנימיים היו לא פחות פשוטים כי אם יש משהו שלמדתי לאורך כל שנות ההיסטוריה היהודית

באמת שאנתוני סטאר לגמרי יכול לשחק את זיבי

מי מחזיק אתכם כאן יא משה? שלח את עמי עלק

ובכן מה? עוד שבוע. עוד חודש. עוד שנה. אוף

גם

בתחושה שגוגל החליטו לרסק את ווייז, אחרת אי אפשר להסביר את השבועות האחרונים, דרכים לא נכונות ומידע חסר מדי. חבל, גוגל מפס לא הגיעו לרמת הנוחות שהייתה שם. וכאילו שזה משנה את זה שבין השעות שש בבוקר לעשר בלילה גם ככה הכל פקוק ע"ב קבוע... ועדיין. לא נורא, השליט עדיין מרוצה ולכן גם אנחנו כנראה.

אזרחי הממלכה מתבקשים לא לעשות עניין מקצת פקקים. הכל תחת שליטה. כלומר, כולכם תחת שליטה. יחי זיבינג

כָּל סְתָו מַנְבִּיט בִּי גַּעְגּוּעַ, לִדְבָרִים שֶׁמֵּעוֹלָם לֹא הָיוּ

הַשֶּׁמֶשׁ עוֹזֵב אֶת הַיּוֹם, וּמַתִּיר לִי לַחֲשֹׁב עַל הָרְגָעִים, עַל הַתְּמוּנוֹת, עַל זֶה שֶׁעוֹד שָׁנָה חָגָה, מֵעָלַי, סְבִיבִי, וְגַם בִּפְנִים, בְּמַעְגָּלִים. וְהַלְוַאי שֶׁאֵדַע לִמְצֹא בִּי וְלוּ מִדָּה קְטַנָּה שֶׁל רַחֲמִים. אַטְמִין אוֹתָהּ בְּקַרְקָעִית לִבִּי וְאַשְׁקֶה אוֹתָהּ מִדִּמְעוֹתַי וּמִדָּמִי, שֶׁתַּצְמִיחַ בִּי נֶחָמָה, בַּיּוֹם שֶׁפּוֹעֲמִים בִּי הַדְּבָרִים שֶׁאֵין לָהֶם כַּפָּרָה.

לישון? לישון. כלומר, להתכבות לקצת. לעיתים יש בזה מין הנחמה.

שׁוּלַיִם סַהֲרוּרִיִּים, שׁוּלַיִם מְדַמְּמִים, רֵיחַ שֶׁל אָבָק, אֶת הָעֵינַיִם שׁוּב סוֹרְטִים קוֹצִים, סוֹרְרִים. מִי שֶׁמְּחַכֶּה לְגֶשֶׁם שֶׁיַּגִּיעַ, עָדִיף לוֹ ש... יַעֲצֹם עֵינַיִם בֵּינְתַיִם. אֵין הַרְבֵּה כָּאֵלֶּה שֶׁיּוֹדְעִים, שֶׁהֶחָמֵשׁ דַּקּוֹת הָאֵלֶּה, שֶׁל הַסְּתָו, הֵן לֹא תַּחְלִיף לְעֶצֶב. הֵם בְּעֶצֶם מַצָּב קִיּוּמִי.

מִדְקָרוֹת שֶׁל חֲצָבִים, קִלְלַת הַסֶּנְטִימֶנְטִים, לֹא נוֹתַר לָנוּ הַרְבֵּה, הָאֲנָשִׁים הַפְּשׁוּטִים. עֲנָנִים כְּבֵדִים שֶׁל עֶרֶב קַיְּצִי, בְּשׂוֹרַת אֱלוּל, הַבְטָחוֹת שֶׁלֹּא יִתְקַיְּמוּ, נְדָרִים שֶׁהוּפְרוּ. כֻּלָּנוּ כְּבָר מֵעַכְשָׁו בְּצוֹם שֶׁל רְגָשׁוֹת נִזְכָּרִים בַּסְּעוּדָה הַמַּפְסֶקֶת, שֶׁהָיְתָה כַּנִּרְאֶה בְּגִיל הַהִתְבַּגְּרוּת, וּמִתְפַּכְּחִים לִקְרַאת תְּקִיעַת שׁוֹפָר וּנְעִילָה, מִתְפַּלְּלִים לְרֶגַע שֶׁל שֶׁקֶט אֵי שָׁם מִמְּרוֹמֵי גִּיל הָעֲמִידָה.

עד כאב.

יֵשׁ מַשֶּׁהוּ מְנַחֵם בִּדְבָרִים שֶׁאֵינָם מָה שֶׁהָיוּ. בְּעִקָּר יֵשׁ בָּהֶם מִן הַגַּעֲגוּעַ ,שֶׁתָּמִיד יֵשׁ בּוֹ מִן הַנֶּחָמָה. כָּל זְמַן שֶׁזּוֹכְרִים לַחֲמֹל אֶת הָרְגָעִים שֶׁקָּמְלוּ לְטוֹבַת אֵלֶּה שֶׁעוֹד יִפְרָחוּ.

אל תדאג, יהיה בסדר כל זמן ש

מישהו התקשר? בחיי ששמעתי צלצול כשסוף העולם התחיל הייתי עסוק באיזה משחק מטופש בטלפון ואז

היא שקעה, הוא זורח, את להקת הציפורים שחלפה כשביס בשמי הערב, לא הצלחתי לצלם, אבל הרגע הסתמי הזה היה.

פידשקיעה ב200 אחוזי הבל הבלים הכל

סדרה של בובות ייחודיות מבית pop mart שנוצרו ע"י מעצב סיני ידוע שקר כלשהו. מתומחרות יקר מדי כצפוי.

dreams do not live nearby success or failure. there is no road, or a way, or goals. there are flows and random moments, and in between we bump. the old man sat peacefully, while the bench collected his warmth and the evening breeze, gently flew away.

גדי עזב את הבניין. הבניין:

לא בכל דבר יש סימבוליקה, עלק. נזרקו בין הכביש למדרכת, אי שם, אי כאן, והזכרונות איה הם?

יום חמישי. כלומר, יום חמישי?! היה משהו בשבועיים האחרונים שצריך לקחת בחשבון נראה לי. כלומר, יום פאקין חמישי?